בוגרים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס, במיוחד כאלו הסובלים מאז ילדותם, רגילים פעם רבות להשתמש בכמות גדולה של סטרואידים בטיפול. מספר סיבות לכך, בין השאר, משום שכאשר אותם בוגרים היו ילדים, לפני עשרים שנים, שלושים שנים או יותר מזה, לא היה לרפואה מזור אחר להציע מלבד הטיפול בעזרת סטרואידים. בנוסף, בדרך כלל יש צורך בכמות גדולה של סטרואידים כדי להרגיע התלקחות בעור של אדם בוגר.
השימוש בסטרואידים כרוך בתופעות לוואי, וממילא מטופלים רבים רוצים היו להפסיק את השימוש בתרופה, אך הניסיון להפסיק גורר בעקבותיו לעיתים קרובות התפרצות מחודשת.
איך יוצאים ממעגל קסמים זה?
אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים – טיפול באמצעות סטרואידים (קורטיזון)
יש שני סוגי טיפול בסטואידים:
יש טיפול טופיקלי, חיצוני, של מריחת משחות, עליו הרחבנו במאמר 'טיפול במשחות המכילות סטרואידים' ויש טיפול סיסטמי, מערכתי של מתן סטרואידים בכדורים או בזריקות. טיפול זה ניתן במקרים של התלקחות חריפה יותר, כאשר ההערכה של הרופא היא שטיפול משחתי בלבד לא יצליח לאזן את המצב.
תופעות לוואי של טיפול טופיקלי
תופעות הלוואי של טיפול במשחות המכילות סטרואידים הן חיצוניות בעיקרן:
הידקקות של העור, שיעור יתר, הרחבת כלי דם קטנים, ועוד.
בגלל תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בסטרואידים, רוב המטופלים רוצים להפסיק את השימוש בתרופה ברגע שמתאפשר להם, הבעיה היא שעם הפסקת השימוש מגיעה בדרך כלל החרפה של המצב.
סטרואידים, ובמיוחד קורטיזון, הם תחליף סינטטי להורמון טבעי המיוצר בגוף ונקרא קורטיזול. ברגע שהגוף מקבל סטרואידים כתגבור מבחוץ, המערכות הטבעיות מייצרות פחות קורטיזול. ואז, כשמפסיקים את התגבור החיצוני, הגוף נמצא בחסר. אין לו מספיק קורטיזון מבחוץ ולא מספיק קורטיזול מייצור פנימי, וממילא ההחמרה מגיעה מיד.
לכן האתגר הוא להפסיק את השימוש בקורטיזון סינטטי תוך כדי שמרגילים את הגוף אט אט להתחיל לייצר קורטיזול בעצמו.
ההמלצה היא להפסיק את השימוש בהדרגתיות. יש להפסיק את השימוש בקורטיזון בהדרגתיות איטית. בנוסף, כדי לא לפתח תלות בקורטיזון כדאי מאד לגוון בין טיפול בקורטיזון באפשרויות טיפול אחרות: משחות המשפיעות על מערכת החיסון, או תרופות המשפיעות על מערכת החיסון, פוטותרפיה או טיפול ביולוגי.
כדאי להתייעץ עם רופא עור קבוע, שמכיר היטב את התיק הרפואי שלכם, ויכול לחוות את דעתו על הטיפול המומלץ.