דלקת סוג 2: מהי? מהם גורמי הסיכון? והאם ישנה סכנת חיים?

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דלקת סוג 2: מהי? מהם גורמי הסיכון? והאם ישנה סכנת חיים?
דלקת סוג 2: מהי? מהם גורמי הסיכון? והאם ישנה סכנת חיים?
האם יש קשר בין אטופיק דרמטיטיס, סינוסיטיס ואלרגיה? התשובה חיובית, והקשר הוא דלקת סוג 2, הנמצאת בב...
שתף ברשתות החברתיות

האם יש קשר בין אטופיק דרמטיטיס, סינוסיטיס ואלרגיה? התשובה חיובית, והקשר הוא דלקת סוג 2, הנמצאת בבסיסן של מגוון מחלות, אשר את חלקן נציין בכתבה זו. מהי דלקת? כיצד השפעות הסביבה והגנטיקה באים לידי ביטוי? והאם ישנה סכנת חיים? קראו את הכתבה.

מהי דלקת?

דלקת היא הדרך של הגוף להתגונן מפני חומרים זרים כמו חיידקים, נגיפים ופרזיטים. למערכת החיסון יש דרכים שונות להילחם בסוגים שונים של זיהומים, כך שכל סוג של זיהום מפעיל תאים וחלבונים ייחודיים המגדירים את סוג הדלקת או את האופן בו הגוף יילחם בגורם הזיהום הספציפי.

סוגי הדלקות

הסוג הראשון והמוכר של הדלקת מופיע בתגובה לזיהום חיידקי או ויראלי ונקרא דלקת סוג 1.

לעומת זאת, דלקת סוג 2, מופעלת בתגובה לזיהומים של פרזיטים ובמצבים מסויימים גם בהיעדר זיהום. דלקת זו מאפיינת מצבים אלרגיים או אטופיים כדוגמת אסתמה, דלקת עור אטופית המכונה גם אטופיק דרמטיטיס או אסתמה של העור, דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף (נזאל פוליפוזיס), דלקת אאוזינופילית של הוושט(EOE)  ואורטיקריה ספונטנית כרונית (CSU). במצבים אלו הבקרה על מערכת החיסון משתבשת מסיבה שאינה ברורה. ההערכה הרווחת היא, שמקור המחלות הינו בשילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים.

דלקת סוג 2: גורמי סיכון

ברוב המקרים לא ניתן לבודד את הגורם הספציפי המוביל להתפתחות דלקת זו. הפעלת תאי T (לימפוציטים בעלי תפקיד בתגובה החיסונית התאית), עשויה להתרחש בתגובה לזיהומים או אלרגנים באוויר, עקב פעילות אוטואימונית ו/או עקב סיבות שאינן ברורות נכון לשלב זה של המחקר המדעי., ייתכן כי מדובר על שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים המובילים להתרחשותה.

השפעת הסביבה על ההסתברות לפיתוח דלקת סוג 2

השפעת הסביבה ניכרת בכך שבמדינות מפותחות, שכיחות מחלות האופייניות לדלקת זו גבוהה יותר מאשר במדינות מתפתחות. ההנחה הרווחת היא, שהופעת המחלה נקשרת עם היגיינת יתר, שימוש יתר באנטיביוטיקה ולחץ נפשי (סטרס), המאפיינים מדינות מערביות.

השפעה גנטית בהתרחשות הדלקת

ההשפעה הגנטית ניכרת בקיומה של נטייה משפחתית-גנטית לתחלואה במחלות המאופיינות בהתרחשות דלקת סוג 2. כלומר, הסיכוי של ילד להורים שסבלו או סובלים ממחלות אטופיות לפתח מחלה אטופית בעצמו, גבוה באופן משמעותי מהסיכויים של ילד ללא רקע משפחתי של תחלואה.

לעיתים, אותו מטופל סובל ממספר מחלות שונות כדוגמת נזלת כרונית ואסתמה, שהופכות את התחלואה למורכבת יותר ומאתגרת לטיפול. נוסף על כך, פעמים רבות אדם הסובל ממחלה אחת על רקע דלקת מסוג זה, עלול לסבול ממחלות נוספות ממשפחה זו בשלב אחר בחייו. כך למשל, תינוקות הסובלים מדלקת עור אטופית, נוטים לסבול בהמשך גם מנזלת אלרגית ואסתמה, ותופעה זו מכונה בשם "המצעד האטופי".

ראוי לציין, כי בעשורים האחרונים ישנה עלייה משמעותית בשכיחות המחלות הנגרמות על רקע דלקת סוג 2. המחלות השכיחות בדלקת זו יכולות להתבטא בפגיעה באיברים שונים, אולם התהליכים הדלקתיים המובילים למחלות אלו הינם דומים.

דלקת סוג 2: האם ישנה סכנת חיים?

בחלק מהמקרים המחלות האלרגיות המבוססות על דלקת סוג 2 אינן מסכנות חיים, אך הן בהחלט עשויות לגרום לסבל רב ולהביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים. בשנים האחרונות, חלה התקדמות ניכרת בתחום הטיפול, דבר הבא לידי ביטוי עם הופעה של תרופות ביולוגיות החוסמות את פעולתם של שחקני מפתח בתהליך הדלקת. מאחר שתהליכי הדלקת העומדים בבסיס מחלות על רקע דלקת סוג 2 הם דומים, תרופות החוסמות שחקנים העומדים בבסיס המחלה יכולות לשמש כטיפול למספר מחלות הפוגעות באיברים שונים. כך למשל, תרופה ביולוגית אחת יכולה לטפל במקביל במחלת אטופיק דרמטיטיס בקרקפת וגם באסתמה.

על מנת לקבל אבחנה טובה וטיפול מתאים, מומלץ לגשת לרופא/ה מומחים בתחום ו/או מומחים לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית.