אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים

אטופיק דרמטיטיס, המכונה גם אסטמה של העור, הוכרה בעבר כמחלת ילדות כיוון ששכיחותה בקרב ילדים גבוהה בהרבה משכיחותה בקרב מבוגרים. במהלך שלושת העשורים האחרונים חלה עלייה דרמטית בשכיחות המחלה (פי 2 עד פי 3), וההערכה כיום היא שכ-1%-3% מבין המבוגרים במדינות המפותחות סובלים ממנה. ההנחה הרווחת היא כי רוב החולים המבוגרים חלו במחלת אטופיק דרמטיטיס ילדים, והמשיכו להתמודד איתה גם לאחר התבגרותם, ורק מיעוט מתוכם חלו בה לאחר גיל 18. במקרים אחרים, נעלמה הדרמטיטיס האטופית במהלך שנות הילדות, וחזרה והתפרצה שוב בגיל מאוחר יותר. אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים היא לעיתים קרובות מחלת עור כרונית וקשה, במיוחד אצל אלו המתמודדים במשך שנים רבות עם המחלה.

ההשפעות של לחץ כרוני על התפרצות אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים

מתמודדים רבים עם אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים ואסטמה של העור מקבלים מהרופא המלצה להימנע מסטרס והכוונה היא להימנע מלחץ. כשהגוף מזהה סכנה, בין אם היא אמיתית או מדומה, מתרחש בגוף תהליך המכונה "תגובת לחץ" או "סטרס". כשתהליך זה מתרחש, מערכת העצבים מגיבה באמצעות שחרור מבול של הורמוני מתח, כולל אדרנלין וקורטיזול, המעוררים את הגוף למצב חירום הבא לידי ביטוי בפעימות לב מהירות יותר, התהדקות השרירים, עליית לחץ הדם, האמת הנשימה והתחדדות החושים. שינויים פיזיים אלו מגבירים את הכוח ואת הכושר גופני, ממהירים את זמן התגובה ומשפרים את המיקוד.

חשוב להבין כי תגובת הלחץ היא הדרך של הגוף להגן על עצמו, להישאר ממוקד, אנרגטי וערני. במצבי חירום, מתח יכול להציל את החיים ולספק כוח נוסף להגנה עצמית, כמו למשל לחיצה מהירה על הבלמים במטרה למנוע תאונה. מתח יכול גם לעזור לאדם לעמוד באתגרים. כך למשל, זה מחזיק אנשים להישאר ערים בשעות הקטנות של הלילה לפני הגשת עבודה, מחדד את הריכוז או גורם לאדם להספיק דברים כאשר יש לו תאריך בו הוא צריך לסיים מטלה מסויימת. מעבר לנקודה מסוימת, מתח מפסיק להועיל ומתחיל לגרום נזק לבריאות, למצב הרוח, לפגוע פרודוקטיביות, להרוס מערכות יחסים ולהשפיע לרעה על איכות החיים.

מערכת העצבים אינה מבחינה בין איומים רגשיים לבין איומים פיזי, כאשר נלחצים מוויכוח עם חבר, ממועד הגשת עבודה, או מטלות אחרות, הגוף יכול להגיב בדיוק באותה מידה כאילו הוא מתמודד עם סכנה אמיתית של מוות. ככל שמערכת החירום מופעלת לעיתים קרובות, ההשפעה על הגוף הולכת ומצטברת. בעולם התובעני של היום, רבים עלולים להיות במצב של מתח מוגבר לאורך זמן. חיים של לחץ מוגבר עלולים לגרום לבעיות בריאותיות רציניות.

מתח כרוני משבש כמעט כל מערכת בגוף. הוא עלול לדכא את המערכת החיסונית, להרגיז את מערכת העיכול, להגדיל את הסיכון להתקף לב ושבץ, וכן להאיץ את תהליך ההזדקנות ולהגביר את הסיכוי להתרחשות אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים. הלחץ עלול להשפיע על המוח, ולהגדיל את הסיכון לחרדה, דיכאון, ובעיות רגשיות אחרות.

ההשפעות הפיזיות של הלחץ הנפשי והגברת הסיכויים להתרחשות אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים

• דיכאון וחרדה
• כאב מכל סוג שהוא
• בעיות שינה
• מחלות אוטואימוניות
• בעיות עיכול
• מחלות עור, כגון אקזמה (שימו לב, אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים היא חלק ממשפחת האקזמה)
• מחלת לב
• בעיות משקל
• בעיות פוריות
• חשיבה וזיכרון בעיות

אסטמה של העור: גורמים המשפיעים על מידת הלחץ

לחץ יכול להיגרם לא רק מדברים שנתפסים כשליליים, כל דבר שמעמיד בפנינו דרישות גבוהות יכול להיות מלחיץ. זה כולל אירועים חיוביים כגון נישואין, קניית בית, לימודים אקדמאים או קידום בעבודה.
לחץ לא נגרם רק כתוצאה מגורמים חיצוניים. הוא יכול גם להיות פנימי, כאשר אדם מודאג יותר מדי מדבר מה שמאיים על עתידו, או שבאופן כללי הוא מתנהל מתוך נקודת מבט פסימית על החיים.
• רשת התמיכה רשת חזקה של חברים תומכים ובני משפחה היא מערך הגנה מרכזי נגד לחץ. כאשר יש אנשים שאפשר לסמוך עליהם, הלחצים של החיים אינם מאיימים כל כך. לעומת זאת, ככל שסובלים יותר מבדידות, כך גדל הסיכון להיכנע ללחץ.
• תחושת שליטה אם יש לאדם אמון בעצמו והרגשת היכולת להשפיע על אירועים, קל יותר להתמודד עם הלחץ. מצד שני, אם אדם מאמין שאין לו שליטה על חייו – והוא מרגיש נתון לחסדי הסביבה, עם יכולת מוגבלת לבצע שינויים – הלחץ יגבר ויהיה קשה להתמודד איתו.
• הגישה האישית דרך ההתבוננות על החיים ועל האתגרים הבלתי נמנעים ,יוצרים הבדל עצום ביכולת להתמודד עם מתח. בדרך כלל מלאי התקווה והאופטימיות, יהיו פחות פגיעים. אנשים עמידים ללחץ נוטים לאמץ אתגרים, יש להם חוש הומור חזק יותר, מאמינים במטרה גבוהה יותר, ומקבלים שינוי כחלק בלתי נפרד מהחיים.
• יכולת התמודדות עם הרגשות כאשר אין כלים להירגע ולהרגיע, כאשר האדם מרגיש עצוב, כועס, או מוטרד, הוא צפוי להיות לחוץ ונסער. היכולת לזהות ולטפל כראוי עם הרגשות יכול להגדיל את הסובלנות ללחץ ולעזור לצאת ממצבי מתח ודאגה.
• הידע והכנה מוקדמת ככל שיש יותר ידע על מהצב מהלחיץ – כולל כמה זמן זה יימשך ומה לצפות – כך יהיה קל יותר להתמודד. לדוגמה, אם אדם נכנס לניתוח עם תמונה מציאותית של מה לצפות שלאחר הניתוח, ההתאוששות הכואבת תהיה פחות מלחיצה מאשר אם היו מצפים לחזור מיד לחיים הרגילים, ולא לסבול מכאבים.

אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים איך מתמודדים עם לחץ?

ניתן לנהל חלק מהגורמים המשפיעים על הלחץ מתוך מודעות לחשיבותם.
אדם יכול לנסות לחזק את רשת התמיכה שלו, לשפר את הגישה האישית שלו, ולרכוש יכולת התמודדות עם רגשות.
בנוסף, ניתן לרכוש כלי פיזי שיכול לווסת את רמת הלחץ, והוא כוח השימה.

כוח הנשימה להפחתת הסיכוי להתרחשות אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים
מערכות הגוף מתחלקות למערכות רצוניות, שאנו מפעילים על פי בחירה, לבין מערכות אוטומטיות כמו פעילות הלב כלי הדם, מערכת העיכול והמערכת ההורמונלית. מערכת הנשימה היא אמנם אוטומטית, בני אדם נושמים גם אם אינם חושבים על כך, אך ניתן לשפר את התפקוד של המערכת מתוך מודעות אליה.

נשימה קוהרנטית כאמצעי להפחתת הסיכוי להתרחשות אטופיק דרמטיטיס מבוגרים
נשימה קוהרנטית היא נשימה בקצב קבוע של חמש נשימות לדקה, פרק זמן זה מהווה את טווח הנשימה הממוצע. כדי לייצר נשימה כזו, יש לשאוף אויר תוך ספירה עד חמש בקצב רגוע, ונשיפה האוויר באותו הקצב.
בספר "כוח הנשימה" של ריצ'רד פ. בראון ופטריק גרברג, מסבירים המחברים כי דפוס נשימה זה מגביר את מדד השתנות קצב הלב, הנקרא HRV.
כל שה- HRV גבוה יותר, אנו מחזקים את מערכת הלב וכלי הדם, ותורמים לפעילות עצבית בריאה יותר.
נשימה בקצב אידיאלי, חמש נשימות לדקה, יכולה לתרום לשיפור של פי 10 ב- HRV.

נשימה נעה ככלי להפחתת הלחץ והסיכויים להתרחשות אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים
מודל נשימה זה אף הוא מוצג בספרם של בראון וגרברג.
נשימה נעה פועלת על הדמיון. בנשימה נעה מדמיינים כיצד הנשימה 'מטיילת' בגוף: תוך כדי נשימה, יש לדמיין איך הנשימה נעה לכיוון חלק מסוים של הגוף וממלאת אותו באוויר. תוך כדי נשיפה, יש לדמיין איך הנשיפה משחררת מקום לחוץ או כואב. ניתן לדמיין כיצד הנשימה 'אוספת' את הגרוד והדלקת מעל פני העור ומסלקת אותם החוצה.
בכל נשימה ונשיפה מתמקדים באותו אזור, כאשר הנשימה ממלאת את המקום בחיוניות ובאוויר טרי, והנשיפה פולטת החוצה את כל החלקים השליליים.
יש לבצע את הנשימה והנשיפה בעשרה מחזורים, ואז לחזור לנשימה רגילה.

נשימה מרגיעה להפחתת הסטרס והסיכויים להתרחשות אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים
התרגיל השלישי הוא פשוט ליישום ומרגיע מאד. כדאי להתאמן עליו בזמן רגוע, ולשמור אותו בארגז הכלים לשעת הצורך.
הכלל הוא – לנשום מהר, לנשוף לאט. מכניסים אויר לריאות בפה פעור, בנשימה עמוקה (שימו לב שהבטן צריכה להתנפח בעת הנשימה).
פולטים את האוויר החוצה בשריקה איטית, או תוך כדי השמעת הצליל שששששששששש. בצורה כזו האוויר יוצא החוצה אט אט, עד שמרגישים כי הראות התרוקנו, ושוב ממלאים מחדש. אחרי שניים או שלושה מחזורים של שאיפה-נשיפה כדאי לעשות הפסקה, לחזור לנשימה ספונטנית, ואז להתחיל מחדש.
ההשפעה של תרגיל זה היא פיזית ופשוטה: ככל שהנשיפה איטית יותר, יש לאוויר הנקי זמן רב יותר להתפשט בגוף ולפזר חמצן גם לתאים שהתכווצו כתוצאה מן הלחץ.

אימוני הנשימה שסקרנו נועדו כולם למטרה אחת – לאפשר לגוף להתמודד עם סטרס, להפחית את עוצמתו ובאמצעות כך את הסיכויים להתרחשות אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים.

העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס ואסטמה של העור מציעה לקהל הרחב יעוץ וליווי אישי. באתר תוכלו לקבל מידע מורחב אודות אטופיק דרמטיטיס אצל תינוקות, אטופיק דרמטיטיס אצל ילדים ואטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים. צוות העמותה מקצועי זמין בטלפון מספר: 08-9969970 ניתן להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם.