אטופיק דרמטיטיס ילדים ונוער – איך מטפלים במקרים אלו?

אטופיק דרמטיטיס, או אסטמה של העור, היא מחלת עור שכיחה שמופיעה פעמים רבות כבר בינקות, אך יכולה ללוות את הילד גם לאורך כל שנות הילדות ולהימשך אל גיל ההתבגרות. חלק מהילדים מחלימים באופן טבעי עם השנים, אך אצל אחרים המחלה נותרת פעילה, מתלקחת מדי פעם ואף עלולה להחמיר בשנות הנערות עקב שינויים הורמונליים, מתח נפשי והשפעות סביבתיות.

בכל שלב גיל—פעוטות, ילדים או מתבגרים—ההתמודדות משפיעה לא רק על הגוף, אלא גם על הרגש, השגרה, הביטחון העצמי והחיים החברתיים. לכן, הטיפול חייב לכלול שילוב בין טיפול רפואי עקבי לבין תמיכה רגשית והכוונה נכונה.

אטופיק דרמטיטיס אצל ילדים ונוער – איך מתמודדים ומה חשוב לדעת?

בביצוע טיפול במקרה של אטופיק דרמטיטיס ילדים ונוער, כאשר מחלת העור מלווה את הילד או הנער משנות ינקותו, חשוב מאוד לייצב את המצב, ולהגיע למצב בו הטיפול מתמקד יותר בשימור מאשר בשיקום. חשוב לדעת, כי מאוד לא בריא להיות במצב שבו הגוף נלחם כל הזמן בדלקות חריפות ובזיהומים.

בנוסף לכך, לשגרת חיים המלווה בהתמודדות בלתי פוסקת במקרה של אסטמה של העור ילדים ונוער, יש גם ביטויים רגשיים. יש לתת את הדעת על כך, כדי להצליח לגדל ילד ונער שמחים ובריאים בנפשם על אף (ואולי בזכות?) ההתמודדות. 

כלים יעילים להרגעת הגרד במקרי אטופיק דרמטיטיס ילדים ונוער

דלקת עור אטופית מורכבת מתהליך מעגלי הנע בין התלקחויות לתקופות של הטבה. התלקחות מתייחסת למצב בו העור מגורה, אדום ובדרך כלל גם חם למגע. הגירוי גורם לגרד מסיבי, ולאי שקט קיצוני אצל הילד או הנער. ילד הסובל מהתלקחות של הדלקת האטופית, בדרך כלל בוכה, והנער מביע את תסכולו בהתקף כעס ושניהם עלולים לגרד עצמם עד זוב דם.

במקרה של אסטמה של העור ילדים ונוער, הטיפול המתמיד בעור האטופי, עליו פירטנו באריכות, הוא חשוב ויעיל כדי להאריך את תקופות השקט והשלווה, ולשמור על העור רגוע במידת האפשר. כשמגיעה התקפת גרד, צריך לדעת לטפל בה באופן שונה מהטיפול הקבוע בבעיה: מריחת קרם לחות בעת התקפת גרד, למשל, עלולה לגרום להחמרת הגירוי.

כפי שמוכיח הניסיון שלנו וגם של הורים שילדיהם סובלים ממקרה של אטופיק דרמטיטיס ילדים ונוער, יש כמה כלים יעילים להרגעת הילד הסובל מגרד ומאי נוחות אחרת. הנה כמה טיפים מועילים.

מקלחת חמה

מים חמימים או פושרים יכולים להרגיע את העור. במידה והגרד מופיע בלילה, ניתן להשקיע במספר דקות במקלחת קצרה או אמבטיה חמה. לאחר מכן מומלץ למרוח משחה טיפולית עדינה או קרם לחות מותאם למצב. במקרים מסוימים מים קרירים עם שמנים אנטיספטיים עשויים להקל על גרד נרחב.

הסחת דעת

פעילויות כמו משחק, סיפור, מוזיקה או טיול יכולות להסיח את דעת הילד או המתבגר מהגרד ולמנוע פציעות. חשוב גם לוודא שהציפורניים קצוצות, ולפעמים להשתמש בכפפות או גרביים קצרים כדי למנוע גירוד.

הרגעת המקום

תרופות אנטי היסטמיניות

תרופות כמו פניסטיל או אהיסטון מפחיתות גרד ואדמומיות על ידי חסימת ההיסטמין. יש להקפיד על מינון מתאים לגיל הילד או המתבגר ולהיוועץ ברופא.

זיהוי התלקחויות בשלבים מוקדמים

שהעור רק "מנוקד" בבליטות קטנטנות ומגרדות, כמעט בלתי נראות, יש המורחים משחה המכילה אבץ ומעליה משחה סטרואידית. טיפול ברגע שלפני עשוי לחסוך סבל רב. חשוב ללמוד להכיר את הסימנים המקדימים הייחודיים לילד או המתבגר שלכם, כמו אדמומיות קלה, תחושת חום מקומית או שינוי במרקם העור. ככל שמזהים את ההתקף מוקדם יותר, כך קל יותר למנוע את החרפתו. מומלץ לנהל יומן מעקב אחר גורמים שעשויים להתריע על התקף קרב, כמו שינויי מזג אוויר, מאכלים מסוימים או מצבי לחץ.

ניטרול גורמים שעלולים להחמיר את הגרד כתוצאה ממקרי אטופיק דרמטיטיס ילדים

דוגמת בגדים חמים מדי הגורמים לילד להזיע, בגדים העשו יים מבד סינטטי או בעלי מרקם המגרה את העור,  טמפרטורה חמה בחדר (למעלה מ-20 מעלות), חשיפה לאבק, לריח חומרי ניקוי או לחומרים אחרים שעלולים להגביר את הגרד ועוד.

חבישה רטובה

שיטת טיפול זו עשויה לשפר את המצב משמעותית, עד להרגעה. החבישה הרטובה מתבצעת על ידי הנחת תחבושת או בד רך ספוג במים פושרים על האזור הנגוע, ומעליה שכבה יבשה לשמירה על הלחות. שיטה זו עוזרת להרגיע את העור המגורה, מסייעת בספיגה טובה יותר של התרופות המקומיות ומונעת גירוד. מומלץ להשאיר את החבישה למשך 15-30 דקות, ואפשר לחזור על הטיפול מספר פעמים ביום לפי הצורך.

תקשורת עם הילד על נושא האטופיק דרמטיטיס

ניתן לעיתים פשוט לשאול את הילד מה לדעתו יוכל לסייע לו במצב של אטופיק דרמטיטיס ילדים, ולפעול בהתאם. חשוב לפתח דיאלוג פתוח ואמפתי שבו הילד מרגיש בטוח לשתף בתחושותיו ובקשייו. ניתן לעודד את הילד לתת שמות לתחושות שלו ולפתח יחד איתו "ארגז כלים" אישי להתמודדות – למשל, לבחור יחד את סוג הקרם המועדף עליו או את שיטת ההסחה שעובדת עבורו הכי טוב. שיתוף הילד בהחלטות הטיפוליות מחזק את תחושת השליטה שלו במצב ומסייע בבניית ביטחונו העצמי.

מתן תשומת לב ללב שלכם

כשהילד שלנו זקוק לנו, חשוב לגשת לעזור לו מתוך רצון להטיב לו ולאפשר לו להבין שאנחנו כאן בשבילו ושהכאבים אינם מטרד. חשוב לא לגשת עם פנים נפוחות, עייפות וכואבות, כמו גם תנועות ידיים נוקשות, אלא בצורה נעימה וידידותית. הרגעים הקשים יחלפו, הגרד יעבור, אך תחושת השותפות תישאר איתו לתמיד.

ההשלכות הנלוות של אסטמה של העור ילדים

משחר ילדותנו שמענו משפטים המשייכים בכי לילדותיות והתנהגות שאינה בוגרת: "תפסיק לבכות", "ילד גדול אינו בוכה" וכדומה. הורים עלולים להגיב כך אפילו לילד בן שלוש, שבאמת לא הפך עדיין לבוגר ולבשל דיו. כתוצאה מגישה זו, לא פלא שאנו פוגשים מבוגרים רבים כל כך שאינם יודעים כיצד להתמודד עם רגשות.

באופן טבעי, מטרת הדמעות היא לסייע בזמן הצפה, והן מהוות כלי ביטוי לגיטימי. פריקת רגשות על ידי בכי היא דרך בריאה מאוד להביע את הרגשות, וכמו כן, בכי מהווה חלק ממערכת ההתאוששות המולדת של הגוף, והמערכת הראשונה להתמודדות עם הרגשות. הדמעות פורקות את האנרגיה השלילית ומסלקות אותה מגופנו. במקרה של אסטמה של העור ילדים, הבכי יוכל לסייע ולהקל על ההתמודדות. יחד עם זאת, הציפייה היא שבמהלך שנות הילדות יקבל הילד (מהוריו ומאנשים אחרים) את הכלים לעבד את הרגש, לתמלל אותו למילים, לפרוק אותו בשיחה, ולהיות זקוק לפחות דמעות. הבכי לא צריך להיעלם כליל, אך הציפייה הסבירה היא שלמבוגר יהיה כלים נוספים להתמודד עם הרגש. 

הבכי מקבל מקום משמעותי מאוד במקרה של אטופיק דרמטיטיס ילדים או אסטמה של העור ילדים, מהסיבה הפשוטה שהם צפויים לסבול מכאבים, מגרד ומאי נוחות רבים המקשים עליהם. התפקיד של ההורים הוא להעניק לילדים את היכולת להתבונן ברגשותיהם, על ידי הימנעות משימוש אוטומטי בהשתקה ובהשקטה חיצונית של הבכי, ושימוש תחת זאת בביטויים מרגיעים המשאירים מקום של כבוד לרגש: "בואו נסתכל עוד על מה שקרה לך ברגל", "אני מצטערת שקשה לך" ועוד. תחת זאת, חשוב להימנע ממשפטים "אוטומטיים" דוגמת "תפסיק לבכות! אתה ילד גדול!", "שקט, כולם מסתכלים עליך" וכדומה.

במקרה של אטופיק דרמטיטיס ילדים חשוב להציב גבולות

גבולות הם חלק חשוב בעיצוב אישיותו של הילד. כל ילד זקוק לגבולות כדי לגדול בריא.  פעמים רבות, הילד הסובל ממקרה של אסטמה של העור ילדים מנצל את מצבו כדי להשיג דברים: במצב כזה הגבולות נשחקים והילד מרגיש בעוצמה הטמונה בגירוד ו/או במצב שלו. אולם, במצבים אלו צריך להיות זהירים מאוד בהצבת הגבולות ובשמירתם, ולדעת מתי להקל על הילד.

באחד ממפגשי התמיכה התבקשו האימהות לצייר על דף את משפחתם, כולל הילד הסובל מבעיית אטופיק דרמטיטיס ילדים. כמעט אצל כולם נראה בציור איך הילד תופס מרכזיות בבית וההשפעה שיש לילד הסובל ממקרה של אסטמה של העור ילדים על שאר הילדים בבית. גם כאשר הילד אינו הקטן במשפחה הוא נשאר מרכזי. באופן פיזי, הוא זקוק לטיפול יומיומי והשגחה מתמדת, ההופכת אותו למקבל תשומת הלב מספר אחד במשפחה. החשש הוא שהמצב של הילד יגרום לוותרנות יתר מצד הוריו ולמתיחת גבולות מצד הילד, תוך "ניצול" המצב.

איך להציב גבולות?