קצבת ביטוח לאומי לילד החולה באטופיק דרמטיטיס
ביטוח לאומי מספק זכויות לסובלים מקשיים שונים, שעשויים להקל מאוד על ההתמודדות (בעיקר במישור הכספי, אבל לא רק). גם במקרה של אטופיק דרמטיטיס ביטוח לאומי עשוי להעניק עזרה חיובית, ולכן חשוב לדעת מה ניתן לקבל, ובעיקר – מהי הדרך היעילה והבטוחה ביותר לעשות זאת. המאמר הבא יעשה לכם קצת סדר בבלאגן. הוא נכתב על בסיס ניסיון אישי והיכרות עם אנשים שעברו את התהליך, מידע נוסף נאסף מאתר המל"ל ומאתרי זכויות שונים.
לתשומת לב: יש הבדל בזכויות הניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי (וגורמים נוספים) בין קבוצות הגיל השונות. במאמר זה נתייחס למקרה של אטופיק דרמטיטיס ילדים מגיל 3 חודשים עד גיל 10 בכל הנוגע לאלרגיות, ועד גיל 18 בנוגע לסעיפים האחרים.
איך פועלים מול הביטוח הלאומי לקבלת זכויות בגין אטופיק דרמטיטיס?
עד לא מכבר זכה המוסד לביטוח לאומי בתואר המשרד הממשלתי בעל הביורוקרטיה המתישה ביותר.
לאחרונה טיפס הביטוח לאומי בכל מדדי השרות. האתר האינטרנט שלו דורג בציון הגבוה ביותר מבין 17 משרדי ממשלה שנבדקו, והוא זכה גם לציון טוב בשירות הפרונטלי.
מציאות חדשה זו מעודדת לנסות לצאת למסע תביעת קצבת נכות לילד אטופי, על אף שאין הכרה רשמית באטופיק דרמטיטיס כגורם נכות בפני עצמו.
יש סיכוי גבוה להצליח, אך בכל זאת יש להכין את עצמנו גם לאפשרות של אכזבה.
קצבת ביטוח לאומי לילד החולה באטופיק דרמטיטיס – מהם סיכויי ההצלחה?
חברות מיצוי זכויות רבות אינן מסייעות כלל לסובלים מאטופיק דרמטיטיס כי אינן יודעות כיצד להעביר אותם בוועדות.
אטופיק דרמטיטיס אינה מוגדרת כסעיף מוכר ברשימת המחלות או הלקויות שמקבלים עבורם גמלת נכות.
יש צורך למצוא בתוך הרשימה הקיימת את הקריטריונים שכן מתאימים במקרה ספציפי. הורים רבים הצליחו להשיג עבור ילדיהם הכרה כסובלים מ- 50-60% אחוזי נכות, ולקבל גמלה דומה לסכום אותו הם מוציאים מדי חודש על תרופות, משחות וטיפולים שונים.
הגשת בקשה לביטוח לאומי – איך מתכוננים?
קראו באופן יסודי את המידע שמציע אתר הביטוח הלאומי, וסמנו לעצמכם כמה מן הסעיפים מתקיימים אצל ילדכם.
הביטוח הלאומי מכיר בעומס הטיפולי הכבד הכרוך בגידולו של ילד נכה עם ליקוי קשה, והגמלה נועדה לאפשר לו לקבל טיפול מיטבי. בעזרת הגמלה מתאפשר למשפחה ככול שניתן לנהל אורח חיים תקין כשהצעיר נמצא בחיק המשפחה והקהילה.
שימו לב, הגמלה לא נועדה להיות החזר כספי על הוצאות או תרופות.
הקצבה נקבעת על ידי בחינה של הוועדה הרפואית של הביטוח לאומי של תפקוד הילד, מצבו הרפואי ומוגבלותו. ככל שתבואו לוועדה מוכנים יותר, עם מסמכים רשמיים ומפורטים יותר ועם הצגה מהימנה ומקיפה של המצב לאשורו יגבירו הסיכויים.
הגשת בקשה אסטמה של העור ביטוח לאומי – מהם הסעיפים הרלוונטיים עבורכם?
עבור אטופיק דרמטיטיס ניתן להגיש בקשה על סמך מספר סעיפים, לא כולם רלוונטיים בכל מקרה. קראו בתשומת לב, ובדקו מה מתאים לילד שלכם.
בחרו את הקריטריון הקרוב ביותר למציאות, גם אם לא ממש מדויק, והשתדלו לבדוק ביסודיות סעיף אחר סעיף.
אלרגיה מסכנת חיים – קראו את דף ההסבר באתר הביטוח הלאומי
שימו לב למקרים רלוונטיים, אמנם צריך שכולם יתקיימו אבל כשיש חלק מהם זה יכול להצטרף לסעיפים אחרים ולצייר תמונה רחבה של התמודדות קשה ומפרכת:
– קיימת אלרגיה למזון בהתאם לתבחיני אלרגיה.
– קיימת המלצה למזרק אפיפן, מרופא מומחה לאלרגיה.
– קיים תיעוד רפואי בזמן אמת, לטיפול שניתן בזמן התקף הכולל רכיב נשימתי או שוק אניפלקטי. אם אין תיעוד כנדרש, הילד עשוי להיות זכאי לקצבה אם הוא סובל מאסטמה פעילה, או אם קיים ליקוי הפוגע בשיקול הדעת של הילד ובמודעות לסיכונים, ביחס לבני גילו.
טיפולים רפואיים ואשפוז ממושך בבית חולים – קראו את דף ההסבר באתר הביטוח הלאומי
כמעט בכל המקרים יינתן במצב של אטופיק דרמטיטיס טיפול, אבל לא תמיד מדובר בטיפול המקנה זכויות מהמוסד לביטוח לאומי. שימו לב למקרים הרלוונטיים. אם ילדכם עונה על 3 מתוך האפשרויות הבאות, הוא מתאים להגדרה זו:
– טיפול פעמיים ביום לפחות באינהלציה או במשאפים.
– טיפול יומיומי באנטיביוטיקה, בקרדיוטונים, במשתנים, בנוגדי פרכוסים, באימונוסופרסיה, או במייצבי לחץ דם.
– פיזיותרפיה יומיומית בשל ליקוי גופני, לפי הוראות רופא.
– מעקב במרפאת מומחים.
– אשפוז במוסד רפואי בשל ליקוי גופני או נפשי, אשפוז יום או אשפוז בית, ובתנאי שהאשפוז הוא למשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה, או אשפוז במשך 45 ימים בשנה שקדמה להגשת התביעה.
– החלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות, או שימוש בחליפת לחץ כאשר השטח הפגוע הוא לפחות חמישית משטח הגוף.
– השגחה קבועה – זקוק לנוכחות הזולת בקרבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים באופן החורג במידה ניכרת מבני גילו.
בנוסף במקרה של אשפוז:
– לילד ניתן טיפול רפואי בבית חולים (לרבות דיאליזיה, tpn ביתי ובעלי כשל חיסוני חמור).
– בשל הטיפול הרפואי, הוא לא יכול להגיע למסגרת החינוכית או הטיפולית המקובלת 3 ימים בשבוע לפחות.
– ההורה או מקבל הקצבה נוטל חלק משמעותי בטיפול
השגחה ונוכחות מתמדת – קראו את דף ההסבר באתר הביטוח הלאומי.
המחלות שבגינן ניתנת בדרך כלל השגחה הן: אלרגיה מסכנת חיים, ובכל המקרים האחרים בהם נדרשת השגחה לילד למניעת סיכון באופן החורג מבני גילו.
מחלה שמצריכה נוכחות מתמדת צריך שיתקיימו בה שני התנאים:
– הילד אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידים לו או לזולתו באופן החורג במידה ניכרת מבני גילו, או שבשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מידי על ידי אדם אחר, לא ניתן להשאירו לבד אפילו לפרקי זמן קצרים.
– קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום – בבית, בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת עצמה.
האם הבקשה תתקבל?
קריאה מרפרפת עלולה לגרום לייאוש. אף קריטריון אינו מדויק דיו, והתחושה הכללית כמו במקרים נוספים שילדים עם אטופיק דרמטיטיס 'נופלים בין הכיסאות'.
בכל זאת, בעבודה יסודית ובהצגת הדברים בצורה הנכונה, אין סיבה שמי שסובל מאטופיק דרמטיטיס לא יזכה לסיוע כמו כאלו הסובלים מקשיים רפואיים אחרים.
הכנת החומר להגשה
החלק הכי מכריע בבקשה הוא המסמכים שאתם מגישים.
שימו לב להתמקד בקשייו התפקודים של הילד. הוא נשוא הבקשה, ועליכם להתמקד במוגבלות התפקודית שלו. כמובן שהדבר משתנה בהתאם לגיל, מכיוון שיש הבדל בין אטופיק דרמטיטיס אצל תינוק לבין מחלה המופיעה בגילים מתקדמים יותר. בכל מקרה הקשיים שלכם כהורים, עם כל האמפתיה אליהם, לא יזכו להכרה בביטוח הלאומי. לדוגמא, חוסר השינה אכן יזכה להכרה כמוגבלות תפקודית (במידה ויוצג נכון), העייפות המטרידה שלכם – לא תהיה רלוונטית כאן.
כל פרט מידע שמתאים לקריטריונים, ואתם רוצים לדווח אליו, צרפו לו מסמך רשמי לגיבוי:
– אישור מרופא הילדים, שיציין פרטים הנכללים בהתמודדות יומיומית: לדוגמא: בן חמש שלא מתקלח לבד, או צעיר יותר הנזקק לעזרה של שני מבוגרים בזמן המקלחת (הורה אחד מקלח ומלביש, והשני מחזיק בידי הילד שלא יפצע את עצמו בזמן המקלחת).
– אישור מרופא העור, שיציין כי הגדר גורם לצורך בהשגחה גם בלילות ופוגע בתפקוד – מרופא אלרגיה, על הצורך בערנות ובהשגחה המתמדת.
– מהנהלת בית הספר או הגן, על היעדרויות מרובות, ופגיעה בהתפתחות ביחס לבני גילו, או על קושי לימודי כתוצאה מגרוד בלתי פוסק.
– אפשר לצרף אישור גננת/מחנכת שתעיד על בידוד חברתי ושהיא רואה צורך בטיפול רגשי בשביל שילוב חברתי
– מהרכזת הקהילתית ביישובכם, אם יש כזו, המתארת פגיעה בהשתתפות חברתית
– עובדת סוציאלית, על העומס המשפחתי שנוצר
– אישור מפסיכיאטר על הנזק הנפשי שנוצר עקב המראה החיצוני הפגוע. אם אתם נרתעים מהבאת אישור פסיכיאטרי, הביאו לפחות אישור מפסיכולוג או מעובד סוציאלי.
– ממקום העבודה שלכם, שמעדכן על הפסד/איחור בימי עבודה עקב הצורך בהשגחה רציפה.
וכמובן, פרטו היסטוריה רפואית ומדויקת ומסמכים מקיפים.
תהליך הגשת הבקשה
בקישור זה ניתן ללמוד על תהליך הגשת הבקשה והסעיפים המוכרים המזכים בקצבה.
אחרי שתתחילו לעבוד תוכלו להתייעץ עם מרכז ’יד מכוונת‘ מבית הביטוח לאומי שמפעילים מרכזי שירות בנושא ברחבי הארץ.
שימו לב – בזמן הועדה, מתרשמים החברים בה גם ממראה עיניהם. ילד מטופל במטותרקסט, שנראה לעת עתה כמעט חלק, עלול להשאיר על חברי הועדה רושם שגוי.
באתר העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס תוכלו ללמוד עוד על מה שחשוב עבורכם כהורים לילדים עם אטופיק דרמטיטיס: איך מתמודדים עם גרד, איך יוצרים גבולות בריאים גם לילד אטופי, ושאלת השאלות – האם אטופיק דרמטיטיס חולפת עם הגיל? קבלת פרטים נוספים ויעוץ אתם מוזמנים לפנות אלינו בטלפון מספר:1700-507-506 או למלא את הפרטים ונציג/ה מהעמותה יחזור אליכם בהקדם.
ניתן לשתף עמוד זה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print