דלקת עור אטופית אצל ילדים - איך מרגיעים את הגרוד
דלקת עור אטופית, אטופיק דרמטיטיס בשמה הלועזי, מורכבת מתהליך מעגלי הנע בין התלקחויות לתקופות של הטבה.
כאמור, בתקופות של התפרצות יש לפעול לשיקום העור, ובתקופות של הטבה להשקיע בשימור המצב הקיים.
אטופיק דרמטיטיס אצל ילדים - איך מזהים התלקחות?
התלקחות מתייחסת למצב בו העור מגורה, אדום ובדרך כלל גם חם למגע. הגירוי גורם לגרד מסיבי, ולאי שקט קיצוני.
ילד הסובל מהתלקחות של הדלקת האטופית, בדרך כלל בוכה, לעיתים מביע את תסכולו בהתקף כעס, ומגרד עצמו עד זוב דם.
אסטמה של העור אצל ילדים - טיפים להרגעה
בשורות הבאות, ליקטנו עבורכם אוסף טיפים של הורים לילדים ולילדות אטופיים.
מה עוזר להם, מה מרגיע כאן ועכשיו, כשאי אפשר לחכות עד ש’מחר יקבל אותנו הרופא’ ובוודאי לא עד שיגיע תור לרופא העור המומלץ בעוד שבועיים או שלושה.
ניר, אב לתינוקת בת שנה וחודשיים:
המים מרגיעים את הקטנה שלי. במקרה של התפרצות, גם באמצע הלילה, אנו ממלאים אמבטיה במים חמימים, מבלים חמש דקות בהתזת מים לכל עבר, ואחר כך מורחים את הקרם המתאים למצב (בדרך כלל, אם היא במצב של התפרצות, אני בוחר משחה טיפולית קלה ולא קרם לחות).
לאה, אמא לשרית, בת שנתיים:
בהתפרצות, אנחנו יוצאים לטייל. אנשים חולפים, כלב נובח, רכב חולף – כל גורם מסיח דעת משכיח באופן זמני את הצורך העז לגרד.
דיקלה, אמא לעופר, בן שלוש:
אנחנו לא זזים בלי פניסטיל. בבית, בגן או בקניון – בקבוק הטיפות צמוד אלינו תמיד. במצב של גרד מטריף דעת, זה הדבר היחיד שמצליח לאזן את עופר.
• טיפול ברגע שלפני
יוסי, אבא של אפרת, בת אחת עשרה:
עם השנים למדנו לזהות את ההתקף לפני שהוא מגיע. אמנם בשגרת היומיום אנחנו ממעטים בשימוש בקורטיזון, אך ברגע שההתקף מתחיל, כשהעור רק ‘מנוקד’ בבליטות קטנטנות ומגרדות, כמעט בלתי נראות, אנו מורחים מיד משחה המכילה אבץ ומעליה משחה סטרואידית. טיפול ברגע שלפני חוסך סבל רב.
טל, אמא של מעיין, בן ארבע:
את מעיין מרגיעה חבישה רטובה. הוא בעצמו כבר מבקש: ‘אמא, תשימי לי פיג’מה רטובה’, והיתרון מבחינתי שהחבישה משפרת את המצב מאד, מעבר להרגעה המיידית.
• שאל את הילד
אבי, אבא של אסתר, בת שש:
הטיפ שלי הוא לשאול את הילד מה יסייע לו. אסתר כבר בת שש, חיה עם אטופיק דרמטיטיס מאז ינקותה. מי יותר ממנה ידע מה יקל עליה באותו הרגע?
• שימו לב ללב
שרי, אמא של אברמי בן שש:
אנחנו בתפקיד. הילד שלנו זקוק לנו. איך אנחנו ניגשים לעזור לו? שימו לב לשדרים התת-קרקעיים העוברים אליו. האם הפנים שלנו נפולות, עייפות וכאובות? האם תנועות הידים שלנו נוקשות וחסרות ברירה?
בואו ניגש לילד מתוך רצון להיטיב לו. שירגיש שאנחנו כאן בשבילו, רוצים להיות איתו, להשתתף בכאבו, לעזור לו להרגיש טוב יותר.
הרגעים הקשים יחלפו, הגרד יעבור, אך תחושת השותפות תישאר איתו לתמיד.
גם לכם יש טיפ להתמודדות עם התפרצויות?
רוצים לחלוק עם הורים נוספים?
אתם מוזמנים לקבוצת הווטסאפ שלנו, לחלוק עם הורים נוספים.
להצטרפות: https://chat.whatsapp.com/6utSnjv2R455UopETUpc1B