אטופיק דרמטיטיס והיכרות עם רגשות

 “אין לך יותר ייסורים מאשר לשאת בתוכך סיפור שלא סופר”. ~ מאיה אנג’לו

מי אני?

בהתחלה, כמעט לא הבחינו בו. הוא היה קטן ודי חלש, והניסיונות שלו לתבוע תשומת-לב – נדונו, כמעט תמיד, לכישלון. “אתה מפריע”, אמרו לו ברורות במקרים מסוימים, “לך מכאן. אין פה מקום בשבילך”. במקרים אחרים – הקצו לו פינה קטנה, והתרו בו שלא יעז לצאת ממנה. לרוב, וזה מה שתסכל אותו יותר מכל, פשוט התעלמו ממנו. “אתה לא פה, בכלל. אתה פשוט לא קיים”, הועבר לו השדר, בלי מילים ובלי מבטים.

הבעיה הייתה, שהוא כן היה, ועוד איך – ושכולם היו עתידים להיווכח בזאת.

כי יום אחד, כשנמאס לו לשאת את ההדחקה ואת ההתעלמות – הוא התפרץ. ואז – הו, אז התחוללו מהומות, ועוד אלו! קמו צעקות ורעמו שתיקות, זרמו דמעות וגעשו ויכוחים, הוכרזו שביתות והונפו דגלי-מרד, ובכלל, היה לא נעים ולא שמח.

והוא?  ה”רגש” הוא רק חיכה שמישהו יחפש את הסיבה, ימצא אותה – זאת אומרת, אותו – ויתחיל, סוף-סוף, להתייחס אליו ולטפל בו כמו שצריך.

דלקת עור אטופית - העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס ואסטמה של העור

אני מנוע סמוי, שמשפיע על תחומים רבים בחיים!

רגשות הם המנוע הסמוי של הפעולות שלנו הם יושבים על חוויות, ריגושים ומאפייני-אישיות, ומופעלים באופן אינסטינקטיבי בכל סיטואציה שבפניה אנו עומדים. אם לא נהיה מודעים  לכך, ולא נעבד אותם, העוצמה שלהם תניע אותנו, ותעמוד באופן לא-מודע בבסיס התנהלותנו והתנהגותנו ואף תשפיע על בריאותינו.

רגשות הן האנרגיה המפעפעת מתחת לפני השטח אך משפיעה על רבדים שונים שעל פני השטח ביניהם היא הבריאות הפיזית שלנו. מחקרים רבים בשנים באחרונות מוכיחים את הקשר ואת ההשפעה שיש לעולם הרגשי על בריאותינו.  

הרבה יכולים לצטט זאת ולהכריז: “כן זה הכל רגשי,” או “זה בטוח נובע מתשומת לב”, או “הכל פסיכולוגי” התייחסות זו נותנת הרגשה שהכאב הפיזי או המצב הבריאותי אינם אמתיים או קלים לטיפול אך למעשה הידיעה שמקור הבעיה רגשית רק מחמירה את הבעיה!!. הרגשת אשם יכולה להתלוות למצב “אני אשם במחלה שלי –כי המקור שלה רגשי” ואינה מועילה כלל.

בגיל צעיר למדנו  ש”נערים גדולים לא בוכים “, או” להתגבר על זה “או ” אתה שואל יותר מדי שאלות “או” אתה מדבר יותר מדי “. האם זה מפתיע שההורים אינם מסוגלים להתמודד עם רגשות ילדיהם? כתוצאה מכך לומדים הילדים מהמודלים לחיקוי של המבוגרים גם כדי לדכא את הרגשות שלהם.

כל זה נעשה ברמה תת-מודעת – בני האדם לא חושבים איך הרגשות משפיעים על הגוף, זה פשוט קורה.

מה אם כן אפשר לעשות?

הדרך ליצירת מרחב רגשי שלא ישפיע על הגוף הוא כרוך בכמה שלבים ובמאמר זה נדבר על

השלב הראשון: הזיהוי.

דלקת עור אטופית - העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס ואסטמה של העור

אני אוהב שקוראים בשם שלי:

כאשר אדם לא מרגיש טוב ואינו יודע מה בדיוק יש לו בנוסף על ההרגשה הרעה הוא גם נתקף בפניקה: “מה יש לי מה קורה” באותה מידה כאשר אדם חש רגשות שונים אך אינו מודע לכך ואינו מודע למה בדיוק הוא מרגיש בנוסף לרגשות הלא מזוהים הוא גם חש שלא בנוח עם עצמו ולפעמים יחוש חרדה ממש.

ישנן רגשות שאנו מודעים אליהם, כמו שמחה של הצלחה, כאב של אובדן, אולם פעמים רבות אנו פגועים מדברים של מה בכך ואיננו מוכנים להודות בכך. יתכן שהפגיעה נוגעת בחוויות של פגיעה בעבר ובכלל קשה יהיה לזהות מה בדיוק הדבר שמפריע או פוגע בסיטואציה העכשווית. מלאכת זיהוי הרגשות אינה קלה כלל וכלל אך היא הכרחית ליכולת שלנו לחיות חיים מלאים ובריאים בגוף ובנפש.

 

למעשה כל אם עוזרת לתינוקה ללמוד לזהות את הרגשותיו הפזיות והרגשיות על ידי שהיא ממללת את מה שהתינוק מביע. למשל כאשר התינוק בוכה והיא יודעת שהגיעה זמן השינה, היא מכינה אותו לשינה ואומרת ברוך: “אתה כבר עייף חמודי אתה רצה לישון עכשיו” על ידי פעולה זו עוזרת האמא לתינוק ללמוד לזהות מה הוא חש, ועם הזמן יוכל לזהות את העייפות שלו, באותה מידה אנו מלמדים את הילדים לזהות רגשות עצב, כעס, אך חשוב מאד ללמדם את שמות ממגוון הרגשות הקיים ולא להסתפק רק ברגשות הראשוניים. אכזבה, דאגה , התרגשות, צפייה, צער, בהלה, פגיעה, געגוע, ועוד.

 

בשלב הראשון נעצור את עצמינו במשך היום בעשר פעמים שונים וננסה לענות על השאלה: “מה אני מרגיש/ה עכשיו” התשובה אמורה להיות מדויקת יותר מ”שמח”  או “עצוב” וכדאי לקחת רשימה של סוגי רגשות ולעבור עליהן כדי להגדיל את הזיהוי המדויק של כל הרגשה.

 

קריאת שם לרגש  (שיום) מעבירה אותו מהמוח הפרימיטיבי (אמיגדלה) למוח השכלי (הקורטקס) תהליך זה חשוב בעיבוד הרגש והיכולת להכיל אותו, לכן ישנה חשיבות  רבה בקריאת שם מדויק להרגשה אחרת תישאר החוויה באזור המוח הפרימיטיבי ותמשיך להשפיע משם מבלי יכולת לשלוט עליו.

 

תוך כדי ניסיון לזהות מה אני מרגיש כדאי להתבונן במה גרם לי להרגיש הרגשה זו, למשל אם אדם עוצר את עצמו ואומר “אני מרגיש עכשיו מדוכדך” מחשבה נוספת בנושא יכולה להוביל אותו למסקנה: “נראה לי ששיחת הטלפון האחרונה עוררה בי הרגשה זו” “אני מרגיש מדוכדך כי בשיחת הטלפון האחרונה הרגשתי שזילזלו במה שאמרתי/ לא התיחסו ” וכו’

כפי שנאמר, שלב זה הוא רק הראשון בתהליך “עיבוד רגשות” , תהליך שיאפשר לנו להיות במגע עם הרגשות מבלי שהן תשפענה על חיינו בצורה בלתי מודעת.

תנו לעצמכם, לרגשותיכם לספר את הסיפור שלכם כדי שתרגישו משוחררים. תוכלו ליצור קשר טלפוני עם העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס ואסטמה של העור בטלפון מספר: או להשאיר פרטים בטבלה ונציגינו יחזרו אליכם בהקדם.

ניתן לשתף עמוד זה:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
סגירת תפריט
דילוג לתוכן