דרמטיטיס הרפיטיפורמיס

דרמטיטיס הרפטיפורמיס היא מצב עורי שנחשב אוטואימוני – כלומר, מצב שנגרם בשל תגובת מערכת החיסון שלנו ולא בשל גורם חיצוני. הוא מתאפיין בפריחה מגרדת מאוד שמתפשטת באזורים ספציפיים בגוף. על אף שאינה מסוכנת, פריחה זו יכולה להוות מטרד לא קטן מבחינה אסתטית ומבחינת איכות החיים שלנו. מצב עורי זה הינו בדרך כלל תוצאה של ממחלת הצליאק, חשוב להבין במה בדיוק מדובר ואיך אפשר לטפל במצב העורי הזה.

מה הגורם לדרמטיטיס הרפטיפורמיס?

נוגדני IgA הם חלבונים שמערכת החיסון מייצרת כדי להילחם בגורמים מזיקים. במקרה הזה, הם מכוונים נגד אנזים שנקרא טרנסגלוטמינאז אפידרמלי, שנמצא בעור. אחרי שנוצרים הנוגדנים, הם מגיעים לעור ונקשרים לאנזים הזה. מה שמפעיל את התהליך הזה הוא כנראה אכילת גלוטן, שמצוי במאכלים כמו חיטה, שעורה ושיפון.

מה הסימפטומים של דרמטיטיס הרפטיפורמיס?

זוהי   פריחה שמתאפיינת בעיקר בהיותה מגרדת מאוד, ולרוב תהיה בעלת אופי של שלפוחיות מלאות בנוזל מימי. התפשטות השלפוחיות האלה תהיה בעיקר באזורים אקסטנסוריים של הגוף, כלומר – החלק החיצוני של המרפק ושל הברך, הישבן, הכתפיים, אחורי הקרקפת, ובמצבים נדירים יותר גם עור הפנים, פנים הפה ובאיברי המין. הפריחה תהיה מגרדת מאוד ולעתים גם שורפת, ולא פעם התסמינים הללו יגרמו לגירוד רב ופתיחה של השלפוחיות לפני שמטפלים בהן רפואית.

עד כמה זה שכיח ומי סובל מזה?

קשה לדעת עד כמה בדיוק שכיחה דרמטיטיס הרפטיפורמיס, כשההערכות נעות בין 1 ל-400 ל-1 ל-10,000 אנשים הסובלים מהפריחה. מה שבטוח הוא שישנה שכיחות גבוהה יותר של המצב העורי הזה בקרב אנשים ממוצא הודי ואנשים ממוצא צפון אירופאי. מבחינת גיל – האבחנה לרוב תתבצע בגיל בוגר. אם במצבים של אסטמה של העור תינוקות הם המטופלים השכיחים ביותר, הרי שבמצבי דרמטיטיס הרפיטיפורמיס האבחנה תתבצע לרוב בעשור השלישי לחיים (שנות העשרים), כשגיל 15 נחשב לגיל צעיר לאבחנה.

האם היא קשורה להרפס?

למרות שמה, דרמטיטיס הרפיטיפורמיס אינה קשורה כלל לנגיף ההרפס – שמה ניתן לה משום שהיא הזכירה לרופאים שחקרו אותה את צורת הפריחה של ההרפס, ולכן נקראה הרפיטיפורמיס – בעלת צורת הרפס.

טיפול ומניעה

הטיפול הטוב ביותר במצבי דרמטיטיס הרפיטיפורמיס הוא פשוט מניעה – על ידי הימנעות מצריכה של מוצרים עם גלוטן, בדומה למניעת דלקת המעי האופיינית לצליאק. הפחתת צריכת גלוטן היא בעלת יעילות הקרובה ל-100% עבור מניעת הישנות של הפריחה והפחתת החומרה שלה כאשר היא פעילה. מלבד זאת, ניתן גם לקבל עבורה טיפול סימפטומטי שיקל על הגירוד והכאב הנגרמים ממנה, כאשר התרופה הטובה ביותר במצבים אלה היא דפסון. ישנם קווי טיפול נוספים במצבים בהם הטיפול הבסיסי אינו מספיק, עם תרופות המשפיעות על מערכת החיסון.

האם יש קשר בין דרמטיטיס הרפיטיפורמיס למחלות אחרות?

כאמור, דרמטיטיס הרפיטיפורמיס היא פריחה הקשורה למחלת הצליאק, ולמרות שהיא מחלה עורית הנובעת מרגישות, היא לא נחשבת דלקת עורית אלרגית או אטופית. אטופיק דרמטיטיס, לעומת זאת, היא מחלה שקשורה מאוד לרגישויות ולאלרגיות, ומנגנון ההתפתחות שלה גם מתווך בנוגדנים הקשורים לאלרגיות. בנוסף, אטופיק דרמטיטיס היא גם מחלה שאופיינית הרבה יותר בקרב ילדים ואפילו תינוקות (אם כי גם מבוגרים סובלים ממנה לא פעם). לעומת זאת, דרמטיטיס הרפיטיפורמיס הוא מצב שאופייני באופן כמעט בלעדי לאנשים בוגרים, ונדיר למצוא ילדים בעלי הסתמנות חמורה של מצב זה, אם בכלל. ניתן להבין, אם כן, שהמחלות לא קשורות – על אף שיש דמיון וקשר קל בין ההסתמנויות והפריחות שלהן, בעיקר ברמת הגרד.